איקוסנואידים< הם חומרים דמויי הורמונים, בעלי משך קיום קצר. פעולותיהם בגוף רבות וחיוניות. בקבוצת האיקוסנואידים נכללים: פרוסטגלנגינים, פרוסטציקלינים ולויקוטריאנים. בחלקם גורמים לדלקות, מחלות אוטואימוניות והסתיידות עורקים, ואילו אחרים להפך, מונעים תופעות כאלה.

רמה גבוהה של אינסולין בדם היא הקובעת אילו סוגים ייווצרו. בעודף אינסולין חומצת השומן הלינולאית מקבוצת אומגה 6, הופכת ברובה לחומצת שומן ארכידונית, שממנה נוצרים עיקר הפרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים המזיקים – גורמי דלקת. אם ניקח את המזונות מהחי מכילי השומן, הם מכילים כמות גדולה של חומצת שומן ארכידונית המזיקה.

לכן כלל ראשון הוא איזון בין פחמימות, חלבונים ושומנים. ליחסי הכמות של אינסולין לגלוקוגון, יש השפעה מכרעת אילו איקוסנואידים נוצרים. אם האיקוסנואידים נוצרים מחומצת שומן ארכידונית זה מפתח לבעיות חולי רבות, ואילו אם הם נוצרים מחומצות שומן בלתי רוויות, גל"א ואפ"א, אלו שומרים על הבריאות. אבל אם נאכל כמויות גדולות של פחמימות לא יהיה ערך ליתרון שאנו יכולים להשיג באכילת שומנים בלתי רוויים כנ"ל.

לסיכום:

  • לצמצם פחמימות ולהחליפן בשומנים בלתי רוויים כנזכר לעייל, מבלי לחרוג ממכסת הקלוריות. הכרום פיקולינט בהיותו עוזר להורדת הסוכר, מצמצם היוצרות האיקוסנואידים המזיקים, פחות אנזימים נפגעים מעודף הסוכר.
  • דיאטת שומנים דלת קלוריות: בדיאטה כזאת יש ירידה במשקל רבה יותר, מאשר עם אותה כמות קלוריות על בסיס פחמימות.
  • מלח: להימנע ממלח, מקמח לבן ומוצריו. צריכה של תוצרים אלה גורמת לעליה של הסוכר בדם.

התחברו אלינו בפייסבוק