מתח

מתח מוגדר במילון כ"תגובה ספציפית של הגוף לגירוי כמו פחד או כאב, שמערערים או מפריעים לאיזון הפיסיולוגי". הגורמים למתח יכולים להיות שונים. בחיי יום יום אנו נתקלים בסוגים שונים של מתח בחלקם מועילים ובחלקם הרסניים: מאבק פיננסי, חיכוכים במשפחה, תנועה כבדה בכבישים, מחלות ובעיקר מחלות זיהומיות דלקתיות. מתח ממושך בינוני עד חזק מהווה איום לבריאותנו.

שני הורמונים אלו יכולים לגרום לעליה ברמת הגלוקוז בנסיון לתמוך במאמצי הגוף בזמן מתח. העלאת רמת הגלוקוז בדם היא תגובה חיונית למתח, בגלל השינוי בקצב פעימת הלב, ראיה, פעילות המוח, כל אלה דורשים רמות אנרגיה גבוהות בצורה של גלוקוז. אדרנלין מכוון את שחרור הגלוקוז מהכבד, גורם להפיכת הגליקוגן לגלוקוז. אם המתח הוא לאורך זמן מופרש הקורטיזול, המורה לכבד להפוך את הגליקוגן בשרירים לגלוקוז.

מתח מוגדר במילון כ"תגובה ספציפית של הגוף לגירוי כמו פחד או כאב, שמערערים או מפריעים לאיזון הפיסיולוגי". הגורמים למתח יכולים להיות שונים. בחיי יום יום אנו נתקלים בסוגים שונים של מתח בחלקם מועילים ובחלקם הרסניים: מאבק פיננסי, חיכוכים במשפחה, תנועה כבדה בכבישים, מחלות ובעיקר מחלות זיהומיות דלקתיות. מתח ממושך בינוני עד חזק מהווה איום לבריאותנו.

המערכות המסובכות של הגוף מצוידות במערכות רבות ומערכות גיבוי המיועדות לווסת את רמת הגלוקוז בדם ולהבטיח אספקה קבועה של גלוקוז מהדם אל המוח.

ההורמונים שתפקידם להתמודד עם מתח מידי או אקוטי הם אפינפרין ונוראפינפרין הקרויים גם הורמונים של "fight or flight  " וגם אדרנלין ונוראדרנלין. האפינפרין והנוראפינפרין מופרשים מליבת בלוטת האדרנל. עם מתח כרוני, ארוך טווח  מתמודד הורמון אחר – קורטיזול. קליפת האדרנל שהוא קורטקס האדרנל, מפריש את הקורטיזול. מתח כרוני הוא בעל ההשפעה ההרסנ

התחברו אלינו בפייסבוק