תחילת הקשר בין סיבים וסכרת, בפרסום ההיפותזה של Trowell המכונה :
1975 – The dietary fiber hypothesis of the etiology of diabetes melitus

היפותזה זו באה לסכם תצפיות קודמות של Trowell ואחרים, בהם נתגלו הממצאים הבאים:

* שכיחות נמוכה של סכרת בקרב בני הבנטו האפריקניים לעומת אחיהם העירוניים. כלכלת הכפריים הכילה יותר סיבים ממקור צמחי.

* ירידה בתמותה מסכרת בזמן מלחמת העולם. את סיבת הירידה קשרו עם קיצוב המזון החמור שהיה באותה תקופה.

בהיפותזה זו סיכם Trowell :

  • מזונות עמילניים חסרי סיבים הם אחד מהגורמים מחוללי הסכרת באוכלוסייה.
  • מזונות עמילניים, עשירים בסיבים, מגנים מפני סכרת.

מאז בוצעו מספר מחקרים וניסויים על תוספות סיבים ממקורות שונים ונבדק הקשר שבין דיאטה עשירה בסיבים ובין רמות גלוקוז ואינסולין.

תמצית מחקרים על השפעת הסיבים:

  • Jenkins ועמיתיו השוו אפקט סיבים ממקורות שונים על מתנדבים בריאים. הם הוסיפו גואר, מתיל צלולוז, פקטין, קליפות גרעיני חיטה וכולסטיראמין לארוחת תבחין ובה 50 גר' גלוקוז. התברר שצרוף ארוחת תבחין + גואר הביא לירידה משמעותית בערכי גלוקוז לאחר הארוחה, בהשוואה לארוחת תבחין ובה גלוקוז בלבד. למתיל צלולוז היה אפקט קטן , בעוד שלפקטין, סיבי חיטה וכולסטיראמין לא היה אפקט משמעותי.
  • מחקר אחר מראה יעילות פקטין בהורדת רמות גלוקוז, לאחר ארוחת תבחין. המחקר נעשה עם שלושה סוגי ארוחות:
    • הארוחה הראשונה :Liquid formula diet שהכילה חלבון שומן וגלוקוז כבקרה ובנוסף 14.5 גר' גואר.
    • הארוחה השנייה הכילה: לחם לבן, חמאה, ריבה ותה כבקרה ובנוסף 10 גר' פקטין.
    • הארוחה השלישית: הייתה דומה לשניה , אלא, שבניסוי הוסף קמח גואר ללחם ופקטין לריבה (בכמויות שצוינו).
    • התוצאות הראו שבארוחה הראשונה, תוספת הגואר הביאה להשטחה כמעט מלאה של עקומת הגלוקוז. העלייה באינסולין הייתה מינימאלית. הן ערכי הגלוקוז והן ערכי האינסולין היו נמוכים משמעותית לערכיהם ללא תוספת גואר.
      בארוחה השנייה היה לפקטין אפקט מינימאלי על רמות גלוקוז.
      בארוחה השלישית הראו שני סוגי הסיבים אפקט סינרגיסטי (משלים) שהתבטא בעקומת גלוקוז שטוחה ועליה מינימאלית ברמות האינסולין.

תוצאות אלה ואחרות הביאו חוקרים אלו, לבדוק השפעת הסיבים על כמות הגלוקוז ואינסולין של חולי סכרת.

  • כבר ב- 1976 נתנו Jenkins ועמיתיו לקבוצה של 11 חולי סכרת שתי ארוחות תבחין בזמנים שונים. לארוחת תבחין שהכילה 106 גר' פחמימות הוסף 16 גר' גואר (בלחם) ולשניה 10 גר' פקטין (בריבה). ואז נמצאה ירידה ברמות הגלוקוז וכן ירידה ברמות האינסולין.
  • כדי לבחון את ההשלכות המעשיות של ממצאים אלו, הוסיפו Jenkins ועמיתיו, 25 גר' גואר ליממה לכלכלה של 9 חולי סכרת ששהו בבית או באשפוז, למשך 7- 5 ימים.
  • נמצא שהייתה הפחתה ברמות הגלוקוז, ללא תלות בסוג הטיפול בסכרת. מכיוון שנצפתה בעיה של התקבלות (Acceptance) הגואר ע"י החולים, יצרו Jenkins ועמיתיו לחמיות (Grispbread) עשויות גואר, שפתרו את בעיות הצמיגות והטעם הלא ערב של הגואר.

חוקרים אלו ואחרים ממליצים על גואר ו/או פקטין כתוספת לטיפול בחולה הסכרתי, וזאת ללא תלות בסוג הטיפול או כמות האינסולין שצורך החולה.

נעשו מספר מחקרים שבדקו השפעות ארוכות טווח, של מתן תוספת סיבים בעיקר גואר על חולי סכרת.

במחקר שנעשה ע"י Ray ועמיתיו, נבדקו השפעות ארוכות טווח (במשך חודשיים) של מתן תוספת תערובת גואר (20 גר') וסיבי חיטה (10 גר') על רמות גלוקוז והתרוקנות הקיבה של 12 חולי סכרת שמנים, שאינם תלויים באינסולין. החוקרים החליטו להוסיף גואר וסיבי חיטה, משום שרוב המחקרים הראו השפעה טובה של סיבים מסיסים על רמות הגלוקוז של חולי סכרת. התוצאות הראו עיכוב בריקון הקיבה בצורה משמעותית 90 – 60 דק' אחרי ארוחת תבחין בתוספת התערובת וכן ירידה משמעותית ברמות הגלוקוז (30%).

בד בבד, עם המחקרים שבדקו השפעות סיבים ממקורות שונים על העמסת גלוקוז ואינסולין בבריאים וסכרתיים, נעשו מחקרים שבדקו השפעת סוגים שונים של עמילנים וכמויות שונות של פחמימות (קרבוהידרטים) בדיאטה, על אותם משתנים (פרמטרים).

  • במחקרים אלו נמצא שפחמימות כגון: אורז, תפוחי אדמה, גזר, הורידו רמות גלוקוז טוב יותר מאשר פחמימות פשוטות ושסוגי הפחמימות המורכבות משפיעים באופן שונה על רמות הגלוקוז (אורז מלא, משפיע טוב יותר מתפוח אדמה, וגזר משפיע טוב יותר מאורז).
  • כמו כן הוכח, שעמילן וגלוקוז נקלטים בקצב דומה, ושאין בפירוק העמילן שלב מעכב התגובה. השלב שמעכב את מהירות עלית רמת הגלוקוז, הוא כנראה שלב הספיגה ולא שלב העיכול האנזימתי.
  • כנראה שההבדלים בספיגת הגלוקוז, שמקורו מעמילן אורז, וגלוקוז שמקורו מעמילן תפוחי אדמה, נובעים מהאטת התרוקנות הקיבה, מהשפעה על זמינות העמילן לאנזימי מערכת העיכול, וכן מההבדלים בדרגת הגירוי של הפרשות הורמוני מערכת העיכול. מי שאחראי להבדלים האלו הוא סוג וכמות הסיבים שבמזון.

ממצאים נוספים:

  • באכילה של תפוחים שלמים, יש יותר סיבים מאשר במיץ של אותם תפוחים.
  • הוכח שהטיפול בדיאטה מועשרת בסיבים, מסוגלת למנוע את ה- Hypoglycemia post prandial , אם הסיבים הם צלולוז פוספט.

הטבלה הבאה מסכמת את כמות הסיבים התזונתיים במזונות שונים (ב- 100 גרם)

סה"כ סיבים בגרמים

סוג המזון

2.73

לחם לבן

5.11

לחם מלא

89.0

סובין תירס

43.98

סובין חיטה

30.4

סובין שיבולת שועל

0.6

אורז מלא מבושל

7.85

אפונה ירוקה מבושלת

2.11

בצל ירוק

3.71

גזר מבושל

1.54

חסה

2.83

כרוב מבושל

1.4

עגבנייה

3.35

שעועית ירוקה מבושלת

3.52

תפוחי אדמה חיים

2.52

תפוחי אדמה מבושלים

1.5

מלפפון טרי

4.7

תירס מבושל

2.6

תפוח

2.9

תפוז

2.0

מנגו

9.6

משמש מיובש

2.44

אגס בלי קליפה

1.75

בננה

2.12

תות שדה

2.28

אפרסקים

14.3

שקדים

9.3

בוטנים

7.27

שעועית לבנה מבושלת

התחברו אלינו בפייסבוק