מה קורה כשאוכלים משהו מתוק?

בתהליך העיכול הסוכר מתפרק לגלוקוז ונספג מהמעי לזרם הדם. זה גורם לפנקריאס להפריש אינסולין. האינסולין מופרש מהפנקריאס בתהליך דו שלבי: פזה I ופזה II.  בפאזה הראשונה משתחרר  במהירות האינסולין האגור בגרנולות בתאי ביטא של הפנקריאס. השיא ברמת האינסולין בפאזה הראשונה מתרחש לאחר 3-5 דקות ונמשך כ- 10 דקות. (באתר www.medscape.com נאמר: שהפאזה הראשונה מתרחשת תוך 20 דקות בצורה בעלת שיא אחד). השיא מושג לאחר 10 דקות ויורד בצורה תלולה עד ל- 20 דקות מתחילת העלייה. מיד לאחר 20 דקות מתחילת האכילה, מתחילה עליה מתונה של רמת האינסולין, שמגיעה לאותה רמה כמו בפאזה הראשונה, אחרי שעה מתחילת הארוחה לאחר כשעה (65-70 דקות), ואח"כ יש ירידה הדרגתית.

הפאזה השנייה מתחילה לאחר 2 דקות, אבל השפעתה לא נראית אלא לאחר 10 דקות. במשך הפאזה השנייה, נוצר ומופרש אינסולין חדש. הפרשת האינסולין של הפאזה השנייה גדלה במשך לפחות שעה אחת לאחר האכילה ונמשכת עד שרמות הסוכר מגיעות לרמה נורמאלית. האינסולין המופרש בפאזה השנייה הוא זה שנמצא ביחס ישר לרמת הגלוקוז בדם, ככל שרמת הגלוקוז בדם יותר גדולה – יותר אינסולין מופרש. זה נכון לגבי אנשים שאין להם סכרת.

הפאזה הראשונה מהווה מעצור כנגד עלית רמת הגלוקוז לאחר ארוחה.

מה שבעצם רוצים לקבל הוא תגובה של האינסולין שתהיה יחסית לדרגת החשיפה הגליקמית: שתהיה לה פעולה מהירה ופעילות קצרה, בדומה למה שהלבלב עושה בפרץ שחרור אינסולין. זה מחדש את תגובת האינסולין של הפאזה הראשונה וזה שומר את מנגנון ההיזון חוזר, כך שכשרמת הגלוקוז יורדת תרד גם רמת האינסולין.

באנשים חולי סכרת מנגנון זה של מעצור המונע את עלית רמת הגלוקוז לאחר ארוחה נפגם ואבד.

עובדות אלו מביאות לכך, שהגיוני לאכול מזונות שלהם אינדקס גליקמי נמוך.

התחברו אלינו בפייסבוק