האינדקס הגליקמי (GI) מודד את התגובה אחרי אכילת כמות של 50 גר' פחמימות זמינות ממזון כלשהו.

המעמס הגליקמי (GL) מסווגת מזונות לפי תכולת הפחמימות שלהם, למנת מזון טיפוסית.

האינדקס הגליקמי GI של מזון מראה כמה מהר המזון גורם להעלאת רמת הגלוקוז בדם. אבל מבחני האינדקס הגליקמי לא נעשו על בסיס מנות בעלות גודל קבוע. הם נקבעו על ידי כך שניתנו למתנדבים מנה המספיקה כדי להכיל 50 גר' של פחמימות זמינות. לכן גודל המנה תשתנה בהתאם לכמות הפחמימות שהיא מכילה. למשל, גזר מכיל רק כ- 7% פחמימות לכן מנת הגזר שתאכל ע"י המתנדב תהיה עצומה, כ- 700 גר'. מנה של לחם שמכיל אחוז גבוה יותר של פחמימות תהיה הרבה יותר קטנה.

מן האמור לעיל נובע, שאם מתחשבים רק ב- GI האפקט הגליקמי של מזון המכיל אחוז קטן של פחמימות לא מייצג את המצב נאמנה, והוא יהיה גבוה ממה שהוא באמת בעוד שהאינדקס הגליקמי של מזונות המכילים אחוז גבוה של פחמימות יהיה נמוך ממה שהוא באמת. למשל, מזונות המכילים הרבה מים או אוויר לא יגרמו לעליה גבוהה ברמת הגלוקוז בדם למרות שה- GI שלהם גבוה.

לכן הציעו המדענים מדד נוסף שהוא המעמס הגליקמי, GL כאן מסווגים את המזונות לפי הכמות האמיתית של הפחמימות שהם מכילים למנת מזון טיפוסית, ולא כמה מהר נגרמת עליה ברמת הסוכר באכילת 50 גר' פחמימות. כדי לחשב את ה- GL במנת מזון יש לחלק את ה- GI של אותו מזון ב- 100 ולהכפיל בכמות הפחמימות המצויות במנה בגרמים. למשל לגזר יש אינדקס גליקמי של 49. הגזר מכיל 7 גר' פחמימות בכל 100 גר' גזר. לכן במנת גזר של 50 גר', נחלק 49 ב- 100 (0.49) ונכפיל ב- 3.5. מכאן שה- GL יהיה 1.7.

להלן קישור לטבלה (באנגלית) המסכמת את האינדקס הגליקמי והמעמס הגליקמי של מזונות נפוצים בארה"ב, למנת הגשה< .

התחברו אלינו בפייסבוק