מימי קדם ועד ימינו נחשב הדבש למזון מעולה בעל תכונות מרפא ושימור. המצרים הקדומים היו שמים דבש בקברי מתיהם, היפוקרטס – אבי הרפואה הקדומה – היה מרפא מחלות במי דבש. נוסף על הפרוקטוז והגלוקוז, מכיל הדבש כמויות קטנות של ויטמינים מינרלים, חומצות אמינו, שמנים אתריים ויסודות אנטיביוטיים.

מרבית סוגי הדבש נקרשים זמן מה לאחר רדייתם. ככל שהדבש מכיל יותר פרוקטוז ופחות גלוקוז הוא משובח יותר ואינו נוטה להיקרש ולהפך. מקורם של הסוכרים האלה הוא בסוכרוז שבצוף הפרחים, אשר פורק בגוף הדבורה. איכותו נקבעת לפי צמיגותו, נקיונו, טעמו וריחו. טעמו וצבעו תלויים בסוג הפרחים מהם ניזונו הדבורים.

לפי ההלכה, הדבורה היא שרץ טמא וכל היוצא מן הטמא – אסור. הרמב"ם בזמנו התיר אכילת הדבש: "דבש דבורים מותר מפני אינו מתמצית גופן" (הלכות מאכלות אסורות פ"ג ג').

כיום אין ספק שלדבורה חלק נכבד בייצור הדבש. היא הופכת את הצוף (סוכרוז) לסוכר הפוך באמצעות אנזימים וחומרים אחרים שהיא מפרישה מבלוטותיה. לדבש סגולה נוספת, שהוא עובר לדם מיד עם כניסתו לגוף.

הדבש, לעיתים משמש תחליף לסוכרוז כאשר הנימוק הוא שזה, הראשון, בריא יותר. הוא אומנם מכיל כמות מסוימת של מינרלים ואנזימים ולכן אינו משבש את מאזן המינרלים הטבעי בגוף כמו הסוכר הלבן. מבחינת המתיקות הוא עולה על הסוכר. אך מבחינת הקלוריות  הוא פחות מהסוכר בגלל תכולת המים שבו: % 18 –  20%.

הסינים, גם הם היו משתמשים בדבש לצורכי ריפוי: כל סוגי הדבש, אם טרי ואם מחומם, עובד בטבעיות לאיזון הכבד, נטרול רעלים והקלה בכאבים. למשל: גם הדבש הטרי וגם המבושל מלחלח יובש, משמש במצבי יובש בגרון ושיעול יבש. בשל יכולתו לסלק רעלים, היו משתמשים בו לגמילה מאלכוהוליזם, במצבים בהם יש "עייפות" מהטעם המלוח ומשומנים, כאשר הגוף נחלש מעבודה קשה לאורך זמן ובבעיות פריון.

יש בדבש את היכולת לייבש ליחה והוא עוזר לאלה הסובלים מבעיות של בצקות ומשקל עודף.

הדבש לצורותיו משמש למצבים של אולקוס בקיבה, לפצעים מוגלתיים, ליתר לחץ דם, לעצירות. אפשר לטפל ישירות על עור שנכווה.

אלה שתזונתם מבוססת בעיקרה על דגנים וירקות – צריכת כמות סבירה של דבש בהחלט הולמת, בתנאי שאינם סובלים מסוכרת והיפוגליקמיה. קיימת עדיפות לשימוש בדבש אשר לא עבר שום חימום ותהליך כלשהו.

דבש טרי אינו מומלץ לתינוקות עד חודש, מאחר שעלול להכיל כמות זעירה של הרעל בוטולין. מערכת העיכול של התינוק עדיין אינה בשלה דיה לעיכול מסוג זה וכן עלול הבוטולין לגרום למוות. לפי רפואת ההודים (האיורוודה), יתרונות הדבש נעלמים בעת חימום ולכן יש לאוכלו כפי שהוא - טבעי.

התחברו אלינו בפייסבוק